Hebräisch/ Alltagssituationen - Jerusalem 1/ Jerusalem: Bist du zum ersten Mal in Jerusalem
Jerusalem: Bist du zum ersten Mal in Jerusalem[Bearbeiten]
Dialog[Bearbeiten]
| Übersetzung/Aussprache | Hebräisch | ||
|---|---|---|---|
| David: Bist du zum ersten Mal in Jerusalem, Ruth? | ? זו הפעם הראשונה שאת בירושלים, רות | : | דוד |
| david: so hapa'am harischonah sche'at biruschalajim rut? | |||
| Ruth: Nein, ich war letztes Jahr schon hier. Aber das war eine organisierte Reise mit Reiseführer. | לא, הייתי כאן בשנה שעברה אבל זה היה טיול מאורגן עם מורה דרך | : | רות |
| rut: lo, hajiti kan kwar beschana sche'awra, awal se haja tijul me'organ im more derech. | |||
| David: Und dieses Jahr bist du alleine hier? | ? והשנה הזה את לבד כאן | : | דוד |
| david: wehaschana hase at lewad kan? | |||
| Ruth: Ja, dieses Jahr bin ich allein, das ist besser als eine organisierten Reise. | כן, אני לבד השנה הזה, זה יותר טוב מטיול מאורגן. | : | רות |
| rut: ken, ani lewad haschana hase, se joter tov metijul meorgan. | |||
| David: Ja, da hast du mehr Zeit und du kannst anschauen, was du willst. | כן, יש לך יותר זמן ואת יכולה לראות מה את רוצה. | : | דוד |
| david: ken, jesch lach joter sman we'at jechola lir'ot ma at rotza | |||
| Ruth: Wie heißt diese Straße? | ? מה שמו של הרחוב הזה | : | רות |
| rut: ma schmo schel harechov hase? | |||
| David: Diese Straße heißt Rechov ha-Gai (= Tal-Straße). | הרחוב הזה נקרא רחוב הגיא | : | דוד |
| david: harechov hase nikra rechov hagai. | |||
| Ruth: Diese Straße gefällt mir. | . הרחוב הזה מוצא חן בעיני | : | רות |
| rut: harechov hase motze chen be'enai. | |||
| David: Ja, ich liebe diese Straße auch. | כן, גם אני אוהב הרחוב הזה | : | דוד |
| david:ken, gam ani ohev harechov hase. | |||
| Ruth: Hier ist ein schöner Brunnen | הנה מזרקה נחמדה | : | רות |
| rut: hine misraka nechmada | |||
| David: Dieser Brunnen wurde in osmanischer Zeit gebaut. | המזרקה הזו היא שבנה בתקופה העות'מאנית | : | דוד |
| david:hamisraka haso hi schebana bitekufa ha'otmanit . | |||
| Ruth: Interessant. Wann war das? | ? מעניין. מתי זה היה | : | רות |
| rut: matai se haja? | |||
| David: Das war im 16. Jahrhundert. | (השש עשרה) זה היה במאה ה-16 | : | דוד |
| david:se haja beme'a ha-16 (ha-schesch esre) | |||
Neue Wörter[Bearbeiten]
| Hebräisch | Ausprache | Deutsch |
|---|---|---|
| זו | so | dies |
| הפעם הראשונה | hapa'am harischona | das erste Mal |
| ה | ha | der, die, das |
| פעם | pa'am | Mal |
| ראשונה | rischona | erste |
| שאת | sche'at | dass du |
| ש | sche | dass, das (relativ) |
| את | at | du (w) |
| בירושלים | biruschalajim | in Jerusalem |
| ב | be | in |
| ירושלים | jeruschalajim | Jerusalem |
| לא | lo | nein, nicht |
| הייתי | hajiti | ich war |
| כאן | kan | hier |
| בשנה שעברה | beschana sche'awra | im vergangenen Jahr |
| בשנה | beschana | im Jahr |
| שנה | schana | Jahr |
| שעברה | sche'awra | das vergangene |
| עברה | awra | vergangen |
| אבל | awal | aber |
| זה | se | dies, das |
| היה | haja | war |
| טיול מאורגן | tijul me'organ | organisierte Reise |
| טיול | tijul | Reise, Ausflug, Wanderung |
| מאורגן | me'organ | organisiert |
| עם | im | mit |
| מורה דרך | more derech | Reiseleiter, Fremdenführer |
| מורה | more | Lehrer |
| מורה | mora | Lehrerin |
| דרך | derech | Weg |
| והשנה הזה | wehaschana hase | und dieses Jahr |
| והשנה | wehaschana | und das Jahr |
| ו | we | und |
| הזה | hase | dieses |
| לבד | lewad | allein |
| ל | le | zu, nach |
| בד | bad | getrennt |
| כן | ken | ja |
| אני | ani | ich |
| יותר טוב | joter tov | besser |
| יותר | joter | mehr |
| טוב | tov | gut |
| מטיול מאורגן | metijul me'organ | als eine organisierte Reise |
| מ | me | als, von, aus |
| יש לך | jesch lach | du hast (wörtl.: bei dir gibt es) (w) |
| יש | jesch | es gibt |
| לך | lach | bei dir (w) |
| לך | lecha | bei dir (m) |
| זמן | sman | Zeit |
| ואת | we'at | und du (w) |
| יכולה | jecholah | kannst (w) |
| לראות | lir'ot | sehen, anschauen |
| מה | ma | was |
| רוצה | rotza | willst (w) |
| שמו | schmo | sein Name |
| שמ | schem | Name |
| של | schel | des |
| הרחוב | harechov | die Straße |
| רחוב | rechov | Straße |
| נקרא | nikra | heißt |
| הגיא | hagai | das Tal |
| גיא | gai | Tal |
| מוצא חן בעיני | motze chen be'enai | gefällt mir gut (Redewendung) |
| גם | gam | auch |
| אוהב | ohev | lieben (Einzahl, m) |
| הנה | hine | hier dieser |
| מזרקה | misraka | Brunnen |
| נחמדה | nechmada | hübsch, nett, schön (w) |
| שבנה | schebana | wurde gebaut |
| בנה | bana | er baute |
| בתקופה העות'מאנית | bitekufa ha'otmanit | in der osmanischen Zeit |
| תקופה | tekufa | Zeit, Zeitabschnitt, Epoche |
| עות'מאנית | otmanit | osmanisch |
| מעניין | me'anjan | interessant |
| מתי | matai | wann |
| במאה | beme'a | im Jahrhundert |
| מאה | me'a | Jahrhundert, Hundert |
| השש עשרה | haschesch esre | 16. |
| שש עשרה | schesch esre | 16 |
| שש | schesch | 6 |
| עשרה | esre | 10 |
Grammatik[Bearbeiten]
Gegenwartsformen von lieben[Bearbeiten]
- ich (m) liebe, du (m) liebst, er liebt: אוהב (ohev)
- ich (w) liebe, du (w) liebst, sie liebt: אוהבת (ohevet)
- wir (m) lieben, ihr (m) liebt, sie (m) lieben: אוהבים (ohavim)
- wir (w) lieben, ihr (w) liebt, sie (w) lieben: אוהבוֹת (ohavot)
Gegenwartsformen von heißen[Bearbeiten]
- ich (m) heiße, du (m) heißt, er heißt: נקרא (nikra)
- ich (w) heiße, du (w) heißt, sie heißt: נקראת (nikret)
- wir (m) heißen, ihr (m) heißt, sie (m) heißen: נקראים (nikra'im)
- wir (w) heißen, ihr (w) heißt, sie (w) heißen: נקראוֹת (nikra'ot)
Gegenwartsformen von können[Bearbeiten]
- ich (m) kann, du (m) kannst, er kann: יכול (jachol)
- ich (w) kann, du (w) kannst, sie kann: יכולה (jechola)
- wir (m) können, ihr (m) könnt, sie (m) können: יכולים (jecholim)
- wir (w) können, ihr (w) könnt, sie (w) können: יכולוֹת (jecholot)
Vergangenheit von sein[Bearbeiten]
Siehe Genesis 1,2
haben[Bearbeiten]
Das Verb "haben" wird durch die Redewendung "bei … ist" oder "bei mir gibt es" umschrieben, also z.B. "ich habe" wird ausgedrückt durch "bei mir ist" (ähnlich wie im Russischen). Dazu wird das Wort יש jesch = es gibt benutzt. Das Wort mir wird ausgedrückt durch "zu ich" zu = le = ל, ich = ani = אני, und le-ani (also zu-ich) wird zusammengezogen zu "li" = לי. Genauso entstehen für die anderen Personalpronomen zusammen mit le solche zusammengezogenen Worte:
| Übersetzung/Aussprache | Hebräisch |
|---|---|
| Ich habe | יש לי |
| jesch li | |
| Du (m) hast | יש לך |
| jesch lecha | |
| Du (w) hast | יש לך |
| jesch lach | |
| Er hat | יש לו |
| jesch lo | |
| Sie hat | יש לה |
| jesch la | |
| Wir haben | יש לנו |
| jesch lanu | |
| Ihr (m) habt | יש לכם |
| jesch lachem | |
| Ihr (w) habt | יש לכן |
| jesch lachen | |
| Sie (m) haben | יש להם |
| jesch lahem | |
| Sie (w) haben | יש להן |
| jesch lahen |
Nebensätze mit sche - ש[Bearbeiten]
ש = sche entspricht dem deutschen "dass" und auch den deutschen Relativpronomen der, die, das. Es wird gerne und häufig zur Einleitung von Nebensätzen, zur indirekten Rede und zu Begründungen verwendet.
Beispiele:
| Übersetzung/Aussprache | Hebräisch |
|---|---|
| Ich glaube, dass das nicht in Ordnung ist | אני חושב שזה לא בסדר |
| ani choschev schese lo beseder | |
| Ich dachte, du wolltest mich anrufen. | חשבתי שרצית להתקשר אלי |
| chaschavti scheratzit lehitkascher ali | |
| Das ist das Bild, das ich gekauft habe. | זאת התמונה שקניתי |
| sot hatmuna schekaniti | |
| Ruth sagt, der Brunnen ist schön. | רות אומרת שהמזרקה יפה |
| rut omeret schehamisraka jafa | |
| Schade, dass ich nicht da war. | חבל שלא הייתי שם |
| chawal schelo hajiti scham |
Die Zahlen 11 bis 19[Bearbeiten]
Weibliche und männliche Zahlen[Bearbeiten]
Auch die Zahlen von 11 bis 19 werden in weibliche und männliche Zahlen unterschieden. Sie weiblichen Zahlen setzen sich aus der weiblichen Form der Zahl 1 bis 9 und der weiblichen Form von 10 (esre) zusammen. Sie männlichen Zahlen setzen sich aus der männlichen Form der Zahl 1 bis 9 und der männlichen Form von 10 (assar) zusammen. Männliche Substantive werden mit männlichen Zahlen gezählt, weibliche Substantive mit weiblichen Zahlen. Zum reinen Zählen und Rechnen werden die weiblichen Zahlen benutzt.
Hebräische Zahlzeichen[Bearbeiten]
Als hebräisches Zahlzeichen (ZZ) werden die Buchstaben des hebräischen Alefbet benutzt. Diese hebräischen Zahlzeichen werden in der hebräischen Bibel auch zur Verszählung benutzt. Bei Zahlen über 10 werden die Einer links an die Zehn angehängt. So wird 11 dargestellt als 10 = י und 1 = א also 11 = יא . Ausnahmen gibt es bei 15 und 16. Weil die Darstellung dieser beiden Zahlen an den Gottesnamen erinnert, was aus Ehrfurchtsgründen vermieden wird, werden diese beiden Zahlen aus 9 = ט und den verbleibenden Einern dargestellt, also 15 = 9 + 6 = טו, und 16 = 9 + 7 = טז .
| Zahl | ------- weiblich ------- | Aussprache | ----- männlich ----- | Ausprache | ZZ |
|---|---|---|---|---|---|
| 11 | אחת עשרה | achat esre | אחד עשר | echad assar | יא |
| 12 | שתים עשרה | schtejm esre | שנים עשר | schnejm assar | יב |
| 13 | שלוש עשרה | schlosch esre | שלושה עשר | schloscha assar | יג |
| 14 | ארבע עשרה | arba esre | ארבעה עשר | arba'a assar | יד |
| 15 | חמש עשרה | chamesch esre | חמישה עשר | chamischa assar | טו |
| 16 | שש עשרה | schesch esre | שישה עשר | schischa assar | טז |
| 17 | שבע עשרה | schewa esre | שיבעה עשר | schiw'a assar | יז |
| 18 | שמונה עשרה | schmone esre | שמונה עשר | schmona assar | יח |
| 19 | תשע עשרה | tscha esre | תישעה עשר | tisch'a assar | יט |
Ordinalzahlen[Bearbeiten]
Die Ordinalzahlen von 1 bis 10 haben spezielle Formen. Die Einteilung in weibliche und männliche Zahlen bleibt erhalten. Ab 11 werden die Ordinalzahlen gebildet, indem der gewöhnlichen Zahl der bestimmte Artikel ה = ha vorangestellt wird.
Die Ordinalzahlen werden wie ein Adjektive verwendet und nachgestellt:
- die erste Frau = ha'ischa harischona = האשה הראשונה
- das erste Buch = hasefer ha rischon = הספר הראשון
- das elfte Buch = hasefer ha'echad assar = הספר האחד עשר
- die zwölfte Frau = ha'ischa haschtejm esre = האשה השתים עשרה
| Ordinalzahl | weiblich | Aussprache | männlich | Ausprache | ZZ |
|---|---|---|---|---|---|
| 1. | ראשונה | rischona | ראשון | rischon | א |
| 2. | שנייה | schnija | שני | scheni | ב |
| 3. | שלישית | schlischit | שלישי | schlischi | ג |
| 4. | רביעית | rewi'it | רביעי | rewi'i | ד |
| 5. | חמישית | chamischit | חמישי | chamischi | ה |
| 6. | שישית | schischit | שישי | schischi | ו |
| 7. | שביעית | schwi'it | שביעי | schwi'i | ז |
| 8. | שמינית | schminit | שמיני | schmini | ח |
| 9. | תשיעית | tschi'it | תשיעי | tschi'i | ט |
| 10. | עשירית | assirit | עשירי | assiri | י |
Wochentage[Bearbeiten]
Die Wochentage werden einfach durchgezählt, beginnend mit Sonntag als erstem Tag der Woche und endend mit Samstag als siebtem Tag der Woche = Schabat. Diese Zählung geht auf die Schöpfungsgeschichte in der Bibel zurück. Dabei wird der Dienstag als 3. Tag der Woche als besonderer Glückstag betrachtet und für Unternehmungen, wie z.B. Hochzeiten, bevorzugt. Zum einen gilt die Zahl 3 allgemein als Glückszahl. Zum anderen sagt Gott am 3. Tag seiner Schöpfung zweimal, dass alles sehr gut war; an den anderen Tag sagt er das nur einmal.
An das Wort Tag = jom = יום wird die entsprechende Ordinalzahl angehängt.
| Hebräisch | Ausprache | Deutsch |
|---|---|---|
| יום ראשון | jom rischon | Sonntag |
| יום שני | jom scheni | Montag |
| יום שלישי | jom schlischi | Dienstag |
| יום רביעי | jom rewi'i | Mittwoch |
| יום חמישי | jom chamischi | Donnerstag |
| יום שישי | jom schischi | Freitag |
| שבת | schabat | Samstag |
Übungen und Aufgaben[Bearbeiten]
Lese und übersetze:
- אני הייתי כאן ביום ראשון
- אתה היית כאן ביום שני
- את היית כאן ביום שלישי
- הוא היה כאן ביום רביעי
- היא הייתה כאן ביום חמישי
- אנחנו היינו כאן ביום שישי
- אתם הייתם כאן בשבת
- אתן הייתן כאן ביום ראשון
- הם היו כאן ביום שני
- הן היו כאן ביום שלישי
- ? מתי היית כאן
- ? היית כאן ביום שני
- . לא, הייתי כאן ביום שלישי
- ? מתי הוא היה כאן
- . הוא היה כאן ביום רביעי
- ? האם היא הייתה כאן ביום חמישי
- . לא, היא הייתה כאן ביום שישי
Aufgaben:
- Übungen zu Ordinalzahlen und Wochentagen: Übe in Lektion 61 und in Lektion 9 alle Sätze. Höre diese Sätze so oft an, bis du sie auswendig sprechen kannst. Schreibe die Sätze ab und lerne sie auswendig zu schreiben.
- Übungen zu Nebensätzen mit sche: Übe in Lektion 23 den Satz 4, in Lektion 24 den Satz 12, in Lektion 87 die Sätze 16-18, in Lektion 91 alle Sätze, in Lektion 92 alle Sätze, in Lektion 94 die Sätze 1-6, 17, 18, in Lektion 95 die Sätze 3-6, 9-12, 14, in Lektion 96 die Sätze 2, 3, 5, 6, 9, 13-15, in Lektion 97 die Sätze 1-3, 7-9, 13-15, in Lektion 98 die Sätze 17-18. Höre diese Sätze so oft an, bis du sie auswendig sprechen kannst. Schreibe die Sätze ab und lerne sie auswendig zu schreiben.
- Übungen zu Redewendungen: Übe in Lektion 21 die Sätze 7-9 und 15-18. Höre diese Sätze so oft an, bis du sie auswendig sprechen kannst. Schreibe die Sätze ab und lerne sie auswendig zu schreiben.
<< zur Lösung >>
Neue Wörter[Bearbeiten]
Bei den Aufgaben, Lektion 61, werden die Ordinalzahlen anhand der Monate geübt, die hier in der Vokabelliste aufgeführt werden. Dabei handelt es sich um die deutschen Monatsbezeichnungen. In Israel gilt ein eigener Kalender mit eigenen Monatsbezeichnungen, die sich auch nicht 1:1 in die deutschen Monatsbezeichnungen übertragen lassen, da der Kalender sich gegenüber dem deutschen Kalender verschiebt. Da in Israel neben Ivrit auch Jiddisch gesprochen wird, das große Ähnlichkeit zum Deutschen hat, werden immer wieder deutsche Worte in die Sprache gemischt.
| Hebräisch | Ausprache | Deutsch |
|---|---|---|
| האם | ha'im | ob; Fragepartikel |
| שישים ואחת | schischim we'achat | 61 |
| שישים | schischim | 60 |
| מספרים סודרים | misparim ßodrim | Ordinalzahlen |
| סדר | seder | Ordnung |
| מספרים | misparim | Zahlen |
| מספר | mispar | Zahl |
| החודש | hachodesch | der Monat |
| חודשים | chodaschim | Monate |
| חודש | chodesch | Monat |
| ינואר | januar | Januar |
| פברואר | februar | Februar |
| מרץ | merts | März |
| אפריל | april | April |
| מאי | mai | Mai |
| יוני | juni | Juni |
| חצי | chazi | halbes |
| שנה | schana | Jahr |
| יולי | juli | Juli |
| אוגוסט | ogust | August |
| ספטמבר | september | September |
| אוקטובר | oktober | Oktober |
| נובמבר | november | November |
| דצמבר | dezember | Dezember |
| ימי השבוע | jemej haschawua | Wochentage |
| ימי | jemej | Tage |
| ימים | jamim | Tage |
| יום | jom | Tag |
| השבוע | haschawua | die Woche |
| שבוע | schawua | Woche |
| מ | me | von |
| עד | ad | bis |
| מ | me | von |
| מיום שני עד יום שישי | mejom scheni ad jom schischi | von Montag bis Freitag |
| אנו | anu | wir |
| עובד | oved | arbeiten (Ez, m, Ggw) |
| עובדת | ovedet | arbeiten (Ez, w, Ggw) |
| עובדים | ovdim | arbeiten (Mz, m, Ggw) |
| עובדות | ovdot | arbeiten (Mz, w, Ggw) |
| בלבד | bilwad | nur noch |
| חושב | choschew | denken, glauben, finden, meinen (Ez, m, Ggw) |
| מדבר | medaber | sprechen (Ez, m, Ggw) |
| מדברת | medaberet | sprechen (Ez, w, Ggw) |
| טוב | tov | gut |
| היטב | hejtev | sehr gut |
| מציע | metzi'a | vorschlagen (Ez, m, Ggw) |
| מציעה | metzi'a | vorschlagen (Ez, w, Ggw) |
| שניפגש | schenipagesch | dass wir uns treffen werden |
| ניפגש | nipagesch | wir werden uns treffen |
| בסוף השבוע | besof haschawua | am Wochenende |
| סוף השבוע | sof haschawua | Wochenende |
| סוף | sof | Ende |
| חשבתי | chaschavti | ich dachte |
| שרצית | scheratzita | dass du (m) wolltest |
| רצית | ratzita | du (m) wolltest |
| להתקשר | lehitkascher | anrufen (Infinitiv) |
| יתקשר | jitkascher | anrufen (Ez, m, Ggw) |
| לאשתך | le'ischtecha | zu deiner Frau |
| אשתך | ischtecha | deine Frau |
| אשה | ischa | Frau, Ehefrau |
| אשתי | ischti | meine Frau |
| ואשתו | ischto | seine Frau |
| מודיעין | modi'in | Auskunft |
| להזמין | lehasmin | bestellen |
| פיצה | pitza | Pizza |
| תשעים ואחת | tisch'im we'achat | 91 |
| תשעים | tisch'im | 90 |
| משפטים טפלים עם ש | mischpatim tfelim im sche | Nebensätze mit "sche" |
| משפטים טפלים | mischpatim tfelim | Nebensätze |
| משפטים | mischpatim | Sätze |
| משפט | mischpat | Satz, Urteil, Gesetz, Regel, Fall |
| טפלים | tfelim | kleine, untergeordnete |
| עם | im | mit |
| אולי | ulai | vielleicht |
| מזג האוויר | meseg ha'awir | das Wetter |
| מזג אוויר | meseg awir | Wetter |
| מזג | meseg | Stimmung, Temperament, Wesen, Charakter |
| אוויר | awir | Luft |
| יהיה | ihijej | es wird sein |
| מחר | machar | morgen |
| טוב יותר | tov joter | besser |
| יותר | joter | mehr |
| מניין לך? | minein lecha | Woher weißt du (m) das? |
| מניין לך? | minein lach | Woher weißt du (w) das? |
| מקווה | mekawe | hoffen (Ez, Ggw) |
| מקווים | mekawim | hoffen (Mz, m, Ggw) |
| לבטח | lawetach | sicherlich, bestimmt |
| בטוח | batu'ach | sicherlich, bestimmt |
| בטח | betach | sicherlich, bestimmt |
| יגיע | jagi'a | kommen (Ez, m, Ggw) |
| מגיע | megi'a | kommen (Ez, m, Ggw) |
| מגיעה | megi'a | kommen (Ez, w, Ggw) |
| יודע | jode'a | wissen (Ez, m, Ggw) |
| היין | hajain | der Wein |
| יין | jain | Wein |
| ישן | jaschan | alt (Dinge) |
| מניח | meni'ach | vermute (Ez, m, Ggw) |
| מניחה | menicha | vermute (Ez, w, Ggw) |
| מנהל | menahel | Chef |
| נראה | nir'e | aussehen (Ez, m, Ggw) |
| נראה לך | nir'e lach | meinst du (w)? |
| נראה לך | nir'e lecha | meinst du (m)? |
| סבור | ßawur | finden, meinen (Ez, m, Ggw) |
| אפילו | afilu | sogar |
| סביר להניח | sawir lehani'ach | es ist gut möglich |
| תשעים ושתיים | tisch'im uschtaim | 92 |
| מכעיס | mach'iß | wütend sein, sich ärgern (Ez, m, Ggw) |
| כעס | ka'aß | Ärger |
| מכעיס אותי | mach'iß oti | es ärgert mich |
| אותי | oti | mich |
| נוחר | nocher | schnarchen (Ez, m, Ggw) |
| נוחרת | nocheret | schnarchen (Ez, w, Ggw) |
| שותה | schote | trinken (Ez, m, Ggw) |
| שותה | schota | trinken (Ez, w, Ggw) |
| כל כך | kol kach | so |
| הרבה | harbe | viel |
| בירה | bira | Bier |
| מאוחר | me'uchar | spät |
| צריך | zarich | brauchen (Ez, m, Ggw) |
| רופא | rofe | Arzt |
| חולה | chole | krank (m, Ez) |
| ישן | jaschen | schlafen (Ez, m, Ggw) |
| עכשיו | achschav | jetzt |
| יתחתן | jitchaten | heiraten (Ez, m, Ggw) |
| עם | im | mit |
| בתנו | bitejnu | unsere Tochter |
| בת | bat | Tochter |
| כסף | keßef | Geld |
| מיליונר | milioner | Millionär |
| שמעתי | schamati | ich habe gehört, ich hörte |
| אשתו | ischto | seine Frau |
| אשתך | ischtecha | deine (m) Frau |
| קרתה | karta | es passierte |
| תאונה | te'una | Unfall |
| מאושפזת | me'uschpeset | stationär |
| בבית החולים | bejt hacholim | Krankenhaus |
| בבית | bejt | Haus |
| חולים | cholim | Kranke |
| מכונית | mechonit | Auto |
| שלך | schelcha | dein (m) |
| שלך | schelach | dein (w) |
| נהרסה | nehirsa | es wurde zerstört |
| לחלוטין | lehalutin | ganz und gar |
| זה משמח אותי | se mesameach oti | es freut mich |
| משמח | mesameach | glücklich |
| שבאת | schebata | dass er gekommen ist |
| שבאת | schebat | dass sie gekommen ist |
| שהראית | schehirejta | dass du (m) gezeigt hast |
| שהראית | schehirejt | dass du (w) gezeigt hast |
| עניין | injan | Interesse |
| חושש | choschesch | fürchten (Ez, m, Ggw) |
| חוששת | choscheschet | fürchten (Ez, w, Ggw) |
| אוטובוס | otobus | Bus, Autobus |
| אחרון | acharon | letzter |
| כבר | kwar | schon |
| יצא | jatza | fuhr weg, ging weg |
| עלינו | alejnu | wir sollten, (wörtl.: auf uns ist es) |
| לקחת | lakachat | nehmen (Infinitiv) |
| מונית | monit | Taxi |
| אין לי | ejn li | ich habe nicht |
| אין | ejn | es gibt nicht, da ist kein |
| כסף | kessef | Geld |
| חכה | chake | warte! (m) |
| חכי | chaki | warte! (w) |
| יפסיק | jafßik | es wird aufhören |
| לרדת | laredet | fallen (Infinitiv) |
| גשם | geschem | Regen |
| אסיים | assajem | ich werde fertig werden, ich werde beenden |
| יחזור | jachsor | er wird zurückkehren |
| ממתין | mamtin | warten (Ez, m, Ggw) |
| ממתינה | mamtina | warten (Ez, w, Ggw) |
| שיער | ße'ar | Haar |
| יתייבש | jitjabesch | es wird trocknen werden |
| סרט | ßeret | Film |
| יסתיים | jistajem | er wird enden |
| רמזור | ramsor | Ampel |
| יתחלף | jit'chalef | es wird wechseln, es wird ersetzt |
| ירוק | jarok | grün |
| אחרי | acharej | nachdem, nach |
| פוטר | putar | er wurde gekündigt |
| עבודה | awoda | Arbeit |
| עזב | asav | er fuhr ab, er reiste ab |
| אמריקה | amerika | Amerika |
| עבר | awar | er zog nach |
| התעשר | hitkascher | er wurde reich |
| מאז | me'as | seit, seitdem |
| אז | as | so |
| התחתנה | hitchatna | sie hat geheiratet, sie heiratete |
| מכיר | mekir | sich kennenlernen (Ez, m, Ggw) |
| מכירה | mekira | sich kennenlernen (Ez, w, Ggw) |
| מכירים | mekirim | sich kennenlernen (Mz, m, Ggw) |
| מכירות | mekirot | sich kennenlernen (Mz, w, Ggw) |
| לְהַכִּיר | lehakir | sich kennenlernen (Infinitiv) |
| מאושר | me'uschar | glücklich (Ez, m) |
| מאושרת | me'uscheret | glücklich (Ez, w) |
| מאושרים | me'uscharim | glücklich (Mz, m) |
| מאושרות | me'uscharot | glücklich (Mz, w) |
| ילדים | jeladim | Kinder |
| ילד | jeled | Kind, Junge |
| יוצא | jotze | ausgehen (Ez, m, Ggw) |
| יוצאת | jotzet | ausgehen (Ez, w, Ggw) |
| יוצאים | jotz'im | ausgehen (Mz, m, Ggw) |
| יוצאות | jotz'ot | ausgehen (Mz, w, Ggw) |
| לָצֵאת | latzet | ausgehen (Infinitiv) |
| לעיתים רחוקות | le'itim rechokot | selten |
| לעיתים | le'itim | manchmal |
| רחוקות | rechokot | weit, lang, Abstand |
| בזמן | besman | während (wörtl.: in der Zeit) |
| זמן | sman | Zeit |
| נוסע | noße'a | fahren (Ez, m, Ggw) |
| נוסעת | noßa'at | fahren (Ez, w, Ggw) |
| נוסעים | noß'im | fahren (Mz, m, Ggw) |
| נוסעות | noßa'ot | fahren (Mz, w, Ggw) |
| לִנְסוֹעַ | lin'ßo'a | fahren (Infinitiv) |
| צופה | tzofe | zuschauen (Ez, m, Ggw) |
| צופה | tzofa | zuschauen (Ez, w, Ggw) |
| צופים | tzofim | zuschauen (Mz, m, Ggw) |
| צופות | tzofot | zuschauen (Mz, w, Ggw) |
| לִצְפּוֹת | litz'pot | zuschauen (Infinitiv) |
| טלוויזיה | telewisija | Fernseher |
| מגהץ | megahetz | bügeln (Ez, m, Ggw) |
| מגהצת | megahetzet | bügeln (Ez, w, Ggw) |
| מגהצים | megahetzim | bügeln (Mz, m, Ggw) |
| מגהצות | megahetzot | bügeln (Mz, w, Ggw) |
| לְגַהֵץ | legahetz | bügeln (Infinitiv) |
| מאזין | ma'asin | zuhören (Ez, m, Ggw) |
| מאזינה | ma'asina | zuhören (Ez, w, Ggw) |
| מאזינים | ma'asinim | zuhören (Mz, m, Ggw) |
| מאזינות | ma'asinot | zuhören (Mz, w, Ggw) |
| לְהַאֲזִין | leha'asin | zuhören (Infinitiv) |
| מוסיקה | musika | Musik |
| עושה | oße | machen, tun (Ez, m, Ggw) |
| עושה | oßa | machen, tun (Ez, w, Ggw) |
| עושים | oßim | machen, tun (Mz, m, Ggw) |
| עושות | oßot | machen, tun (Mz, w, Ggw) |
| לַעֲשׂוֹת | la'aßot | machen, tun (Infinitiv) |
| שיעורי | schi'urej | Unterricht |
| שיעורי בית | schi'urej beit | Hausaufgaben |
| מבין | mewin | verstehen (Ez, m, Ggw) |
| מבינה | mewina | verstehen (Ez, w, Ggw) |
| מבינים | mewinim | verstehen (Mz, m, Ggw) |
| מבינות | mewinot | verstehen (Mz, w, Ggw) |
| לְהָבִין | lehawin | verstehen (Infinitiv) |
| כלום | klum | nichts |
| כשהמוסיקה | keschehamusika | wenn (dass) die Musik |
| שהמוסיקה | schehamusika | dass die Musik |
| המוסיקה | hamusika | die Musik |
| כה | ko | so |
| רועש | ro'esch | laut (Ez, m) |
| רועשת | ro'eschet | laut (Ez, w) |
| רועשים | ro'eschim | laut (Mz, m) |
| רועשות | ro'eschot | laut (Mz, w) |
| מרגיש | margisch | sich fühlen (Ez, m, Ggw) |
| מרגישה | margischa | sich fühlen (Ez, w, Ggw) |
| מרגישים | margischim | sich fühlen (Mz, m, Ggw) |
| מרגישות | margischot | sich fühlen (Mz, w, Ggw) |
| לְהַרְגִּישׁ | lehargisch | sich fühlen (Infinitiv) |
| עייף | ajef | müde (Ez, m) |
| עייפה | ajefa | müde (Ez, w) |
| עייפים | ajef | müde (Mz, m) |
| עייפות | ajefot | müde (Mz, w) |
| כשאגיע | kesche'agia | wenn ich erreiche |
| שאגיע | sche'agia | dass ich erreiche |
| לגיל | legil | zu dem Alter |
| גיל | gil | Alter |
| כשיהיה | keschehije | wenn es sein wird |
| שיהיה | schehije | dass es sein wird |
| כשיהיה לי | keschehije li | wenn ich haben werde |
| רגע | rega | Moment, Augenblick |
| פנוי | panui | frei |
| קצת | ktzat | ein wenig, ein bisschen, etwas |
| שאוכל | sche'uchal | dass ich können werde |
| בריא | bari | gesund (Ez, m) |
| בריאה | bri'a | gesund (Ez, w) |
| בריאים | bri'im | gesund (Mz, m) |
| בריאות | bri'ot | gesund (Mz, w) |
| מובטל | muvtal | arbeitslos |
| נרדם | nirdam | er ist eingeschlafen, er schlief ein |
| למרות | lamrot | obwohl |
| דלוקה | dluka | ein, eingeschaltet sein |
| נשאר | nisch'ar | bleiben (Ez, m, Ggw) |
| נשארת | nisch'eret | bleiben (Ez, w, Ggw) |
| נשארים | nisch'arim | bleiben (Mz, m, Ggw) |
| נשארות | nisch'arot | bleiben (Mz, w, Ggw) |
| לְהִישָּׁאֵר | lehisch'er | bleiben (Infinitiv) |
| מאוחר | me'uchar | spät |
| קבענו | kawanu | wir hatten ausgemacht |
| נוהג | noheg | fahren (Ez, m, Ggw) |
| רישיון נהיגה | rischon nehiga | Führerschein |
| רישיון | rischon | Lizenz |
| נהיגה | nehiga | Fahren |
| מהר | macher | schnell |
| כביש | kwisch | Straße |
| חלק | chalak | glatt |
| רוכב | rochev | fährt, reitet |
| אופניים | ofanajim | Fahrrad |
| שתוי | schatuj | betrunken |
| מוצאת | motzet | finden (Ez, w, Ggw) |
| הולכת | holechet | gehen (Ez, w, Ggw) |
| כאבים | ke'ewim | Schmerzen |
| מוקדם | mukdam | früh |
| תוכל | tuchal | du kannst |
| שאדם | sche'adam | dass man |
| אדם | adam | Mann |
| מתבגר | mitbager | alt werden, aufwachsen |
| נוחות | nochut | Komfort, Bequemlichkeit |
| בעלי | ba'ali | mein Mann |
| בעל | ba'al | Ehemann |